לעיתים חוויה או אירוע טראומטיים יכולים להיות טריגר ולהוביל להפרעה נפשית המוכרת כהלם. הדוגמה הידועה ביותר לסוג כזה של הפרעה היא מה שמכונה בעגה המקצועית PTSD או בשם העממי 'הלם קרב'. טיפול בהלם קרב אינו עניין פשוט. יש משהו מתעתע בפגיעות הלם בכלל ובפגיעות הלם קרב בפרט. רגע אחד בן אדם מתפקד באופן מלא, או במקרה של לוחם ביחידה קרבית אפילו למעלה מזה, ופתאום, אחרי האירוע המחולל מדובר בבן אדם אחר. במקרים קשים של הלם קרב התפקוד היום-יומי של הנפגע לקוי כל כך והסימפטומים חריפים כל כך עד שהמטופל כמעט ברגע מסווג בקטגוריה של פגועי נפש. חשוב לציין שהעיקרון הזה אינו תקף רק להלם קרב אלא גם למקרי הלם אחרים שנגרמים מסיבות שונות (תאונת דרכים, תקיפה או תקיפה מינית, מקרה קשה שהיינו עדים לו ולעיתים גם פגיעה או אובדן של מישהו שיקר לנו).
טיפול בנפגעי נפש הוא עניין מורכב שבדרך כלל יגרור גם התערבות כימית תרופתית במידה כזו אחרת. אבל הטיפול התרופתי לבדו אינו מספיק, וקיימת הסכמה גורפת ששותפים לה כל הגורמים המקצועיים שבמקביל למסלול התרופתי נפגעי נפש ובכללם פגועי הלם יעברו טיפול בפסיכותרפיה.
היתרון של הפסיכותרפיה ההתנהגותית קוגניטיבית
כשבוחנים את האלטרנטיבות לפסיכותרפיה עבור פגועי הלם, כמעט מיד יצופו היתרונות הייחודיים של הפסיכותרפיה ההתנהגותית קוגניטיבית (CBT). בשונה מפסיכותרפיה בשיטת הפסיכואנליזה שמחפשת את מקורות הבעיה בעבר הרחוק של נפשו של המטופל ועשויה לערוך שנים ארוכות, הפסיכותרפיה ההתנהגותית קוגניטיבית מתמקדת בסימפטום מוגדר או בבעיה ספציפית ולכן יכולה לתת מענה מהיר יותר שיחזיר את המטופל, אפילו חלקית, למסלול. תכונה זו הפכה את הפסיכותרפיה ההתנהגותית קוגניטיבית לטיפול 'קו ראשון' בבעיות והפרעות נפשיות שצצות להן לפתע באמצע החיים. פגיעה של 'הלם קרב' שייכת בדיוק לקטגוריה הזו. אחרי הכול את המאורע המחולל שגרם להלם הקרב אנחנו לא צריכים לחפש בזיכרונות הילדות המודחקים של המטופל.
נלי זיו היא פסיכותרפיסטית בכירה שפוגשת בקליניקות שלה בדרום הארץ (אופקים, באר שבע ואשקלון), נפגעי הלם רבים שעקב המצב הביטחוני חווים פגיעה פוסט טראומטית. בעבודה שלה מול נפגעי הלם היא משלבת עם פסיכותרפיה התנהגותית גם טכניקות נוספות שהתגלו כיעילות מאוד בעבודה עם מטופלים שלקו בהלם. כך, למשל, באמצעות דמיון מודרך היא יכולה לשחזר עם המטופל, באופן מבוקר, את האירוע הטראומתי ובמהלך אותו 'שחזור' לעזור לו להתמודד עם הגורם הישיר ל'הלם' ולנסות 'לתקן' את התגובה הרגשית שלו כלפיו.
שיטה נוספת שנלי זיו נוקטת בה עם נפגעי הלם היא 'הקשבה קוונטית', העובדה שהפגיעה מקושרת לאירוע ממשי גוררת הרבה פעמים תגובות פיזיולוגיות. באמצעות ההקשבה הקוונטית ניתן לזהות ולהתמודד עם התגובות האלה.
כשההלם מתבטא בכעסים
הסיוע של הפסיכותרפיה לנפגעי הלם לא מסתכם רק בטיפול בשורשי התופעה. פגיעות דחק מסוג הלם עלולות לשגר גל של תופעות לוואי שפוגעות בפגוע ההלם וסביבתו הקרובה. הדוגמה הבולטת היא כעסים.
פעמים רבות התסכול של נפגעי הלם פורץ החוצה בצורה של כעס חריף. במקרים קיצוניים זה מלווה באלימות כלפי הסביבה. לכן, חלק ניכר מהטיפול הפסיכותרפי שעוברים נפגעי הלם קשור לטיפול בכעסים. הפסיכותרפיה ההתנהגותית קוגניטיבית מתגלה ככלי יעיל גם כשמדובר בהתמודדות עם כעסים.
י' הגיע לקליניקה של נלי זיו בעקבות אולטימטום שהציבה רעייתו. היא לא היתה מוכנה להמשיך לספוג את הכעס שיצא ממנו. במהלך הטיפול התברר שמקור הכעסים של י' קשור ליחסים של י' עם אביו. כאשר י' למד להכיר את הכעס הוא גם למד לשלוט בו.
