התקף חרדה הוא תופעה מתעתעת. למרות שמדובר בתופעה מתחום הנפש והרגש הביטוי שלו יכול להיות פיזיולוגי לחלוטין עם סימפטומים כמו הזעה, פעימות לב חזקות ומהירות, רעד, קוצר נשימה, תחושת מחנק, גלי חום או צמרמורות, כאבי בטן ובחילות ואפילו כאבים בחזה – כל אלה מלווים בדרך כלל בפחד עז ובתחושה של אובדן שליטה. אחרי שנשללת סיבה רפואית פיזיולוגית לתופעות האלה, נשאלת השאלה: איך מתמודדים עם התקף חרדה?
העובדה שהתקפי חרדה מופיעים פעמים רבות בצורה בלתי צפויה מסבכת את המצב. לצד ההתמודדות עם ההתקף עצמו, אנשים שסובלים מהתקפי חרדה נאלצים להתמודד עם החשש התמידי מפני ההתקף הבא שעלול להתפרץ בעוד חצי שנה או בעוד חצי שעה. זה משא שקשה מאוד לסחוב אותו.
הבשורה לטיפול בהתקפי חרדה קשים מגיעה מתחום הפסיכותרפיה שכיום נתפס כ'טיפול קו ראשון' ומהווה תחליף יעיל ובריא לכדורי הרגעה מסוגים שונים.
נלי זיו, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (
CBT), היא פסיכותרפיסטית בכירה, שבין היתר, מתמחה בהתמודדות עם לחץ וחרדה. בקליניקות שלה, נלי זיו משתמשת בכמה טכניקות שמסייעות למטופלים להתמודד בהצלחה עם ההתקפים ועם פרקי האי-ודאות שמאפיינים את החיים של מטופלים רבים שסובלים מהתופעה.
בהתאם לאופי, לסימפטומים הספציפיים ורמת הפתיחות הרגשית של המטופל תבחר נלי זיו להתמודד עם התקף החרדה באחד או יותר מהכלים הבאים:
- טיפול התנהגותי קוגניטיבי – טיפול התנהגותי קוגניטיבי, מתמקד בזיהוי מחשבות אוטומטיות אשר אינן משרתות אותנו יותר ומלמד להחליף אותן עם מחשבות שלוקחות את ההוויה שלנו לכיוונים חיוביים יותר. בדרך כלל, טיפול כזה הנו קצר מועד (14-10 מפגשים) ומתקיים בקליניקה, ע"י שיח טיפולי.
- דמיון מודרך – שיטה שמשתמשת בדמיון כדי להשפיע על המצב הנפשי. במסגרת הטיפול הפסיכותרפיסט יסייע למטופל להציף מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. השיטה משלבת טכניקות הירגעות והרפיה, הכוללות החזיה (ויזואליזציה) של פרטי עצמים, מצבים ודימוי של שימוש בחושים אחרים. התהליך כולו נושא אופי רגוע ושלו.
- קלפים טיפוליים – שיטה העושה שימוש בקלפים הכוללים איורים או מילים שנועדו לעורר אסוציאציות והשלכות של המטופלים, ובכך לשמש כאמצעי להבנה רגשית פנימית. עבודה עם קלפים אלו אפקטיבית במיוחד כאמצעי לקידום תהליכים רגשיים בפסיכותרפיה. התמונות והדימויים שבקלפים נועדו לשמש כשפה בלתי מילולית, העוקפת את החשיבה המודעת, ומקדמת הבנה של רגשות ומחשבות שהם עמוקוים ופחות מודעים.
- הקשבה קוונטית – שיטה המבקשת מהמטופל 'להקשיב לגופו', לציין ביטויים פיזיולוגיים לתחושות רגשיות ולהבין את הפחדים והרגשות העמוקים מבלי להדחיקם או להתנגד להם וכך לאפשר להם להשתנות בצורה אותנטית ולהירפא מהיסוד.
נלי זיו, ששנים רבות התמחתה במוסדות פסיכיאטריים וטיפלה במסגרת השירות הציבורי, אימצה גישה הוליסטית וחדשנית מאז שעברה לטפל במגזר הפרטי. באזור הדרום היא נחשבת היום לפסיכותרפיסטית המובילה והיא מטפלת בקליניקות בבאר שבע, אשקלון ואופקים. הגישה שלה הוכיחה את עצמה בהתמודדות עם התקפי חרדה. עד היום טופלו אצלה בהצלחה מאות מקרים כאלה.
כך, למשל, היה המקרה של א' שהגיעה לקליניקה של נלי זיו בעקבות התקף חרדה קשה. לאורך כמה פגישות עבדה זיו עם א' על מיפוי ומיקוד של החרדות והפחדים. במהלך הטיפול התברר שהמקור המרכזי לחרדות של א' הוא פחד ממוות של אנשים הקרובים אליה. בהמשך, אחרי שקולפו השכבות, התגלה שהפחד העמוק שלה הוא למעשה 'בדידות'. מכאן הדרך נפתחה להתמודדות עם הפחד הזה ובסוף התהליך, שכלל כעשרה מפגשים, התקפי החרדה של א' שככו.
