הערכה עצמית נמוכה היא האויב הגדול של הרבה מאוד אנשים והסיבה המרכזית לחוסר בטחון עצמי. אדם שמתמודד עם התופעה הזו מרגיש חסר ערך, חסר יכולות ובלתי מוכשר. חמור מזה, הוא נוטה לזלזל ולהמעיט בתכונות החזקות שלו. זה לא משנה אם הערכה העצמית הנמוכה קשורה למראה החיצוני או לכישורים אינטלקטואליים; בסוף התוצאה זהה – חוסר בטחון עצמי שמהווה חסם אמיתי ברוב תחומי החיים, ובסופו של דבר עלול להקרין את הערכה העצמית הנמוכה גם כלפי חוץ ולהפוך ל'נבואה שמגשימה את עצמה'.
קשה מאוד לשנות חוסר בטחון עצמי. מדובר בדפוס שהופך לסממן באופי. פעמים רבות גם טיפול פסיכולוגי של שנים ארוכות לא יועיל. אבל יש בשורות טובות. באמצעות פסיכותרפיה אפשר להתמודד עם רבים מהסימפטומים של חוסר ביטחון עצמי. הגישה הישירה והפרקטית של הפסיכותרפיה הוכיחה את עצמה כאפקטיבית מאוד בעזרה למטופלים שסובלים מחוסר בטחון עצמי. הפסיכותרפיה מאפשרת לתקוף כל פעם אתגר מוגדר. בדרך כלל במהלך כמה פגישות יצליח המטופל לרכוש כלים להתמודדות עם בעיה ספציפית ואז יעבור להתמקד באתגר הבא.
יש כמה טכניקות טיפול שמומחים בפסיכותרפיה נוהגים להשתמש בהן במאמץ להעצים את הערך העצמי של המטופל והגברת הביטחון העצמי שלו.
בראש ובראשונה אנחנו מדברים על טיפול התנהגותי קוגניטיבי שמתבצע במסגרת שיח טיפולי, שעיקרו בזיהוי המחשבות שבולמות ומפריעות למטופל, והחלפתן במחשבות אלטרנטיביות שיובילו אותו לכיוון 'נכון' יותר. כלי נוסף הוא דמיון מודרך, שבעזרתו ניתן להציף מחשבות אסוציאטיביות שקבורות עמוק ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. באמצעות קלפים טיפוליים יכול מטפל מנוסה לדובב ולהוביל מטופלים לפתוח 'דלתות רגשיות' חסומות; ובאמצעות הקשבה קוונטית אפשר למפות את הביטויים הפיזיולוגיים של חוסר הביטחון העצמי וללמוד לנטרל אותם.
מרבית המטפלים נוטים לאמץ בדרך כלל גישה טיפולית אחת או שתיים. זה המקום לציין את נלי זיו, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT), שכבר כמה שנים מעניקה טיפולים פסיכותרפיים בדרום הארץ בשלוש קליניקות הממוקמות בבאר שבע, אשקלון ואופקים. הגישה החדשנית של נלי זיו הביאה אותה להציע טיפול משולב, שבמקרה הצורך ישתמש בכל השיטות הטיפוליות שהזכרנו. הניסיון של נלי זיו לימד אותה שבטיפול להגברת הביטחון העצמי כל הטכניקות האלה עשויות להיות רלוונטיות, הכול בהתאם לאתגר הספציפי שניצב בפני המטופל. קחו, למשל, את המקרה של ש':
ש', צעירה בת 24, הגיעה לקליניקה של נלי זיו בתחושה של 'תקיעות'. היא תיארה מצב רגשי של 'בלגן', ללא זוגיות או כיוון בחיים. ההערכה העצמית שלה היתה נמוכה מאוד. כחלק מהעבודה הפרקטית עם נלי, ש' שינתה את צורת הלבוש לכזו שתחמיא יותר לגופה. זה התגלה כמכשיר שהגביר אצלה את הביטחון העצמי. הצעד הזה נסך בה אומץ ואחרי שנים רבות בהן היתה ללא זוגיות ונמנעה מלפגוש גברים היא נכנסה אל עולם הדייטינג ומהר מאוד פגשה בבחור. השניים התאהבו והפכו לזוג. לאחר חצי שנה ש' נרשמה למסגרת הלימודית עליה היא חלמה, כיום היא סטודנטית מצטיינת שמנהלת זוגיות מאושרת.
תוך תקופת טיפול שארכה כמה חודשים הצליחה ש' לצבור ביטחון עצמי ולקחת בחזרה את השליטה על חייה. הסיפור של ש' אינו חריג. בדרך דומה מסייעת נלי זיו לעשרות ישראלים אחרים לטפל בבעיות של ביטחון עצמי כמו גם בבעיות מאותה משפחה כמו טיפול בפרפקציוניזם, טיפול ב-OCD או טיפול במחשבות אובסיסיביות באמצעות פסיכותרפיה.
