עצב עמוק ומצב רוח רע, המוכר לכולנו בשם 'דיכאון', הוא תופעה נפוצה. בדרך כלל מדובר בתגובה נורמלית להתרחשות ספציפית כמו סיפור אהבה נכזבת, מוות של אדם קרוב או פיטורין. על פי רוב, לאחר תקופת הסתגלות או שינוי במצב האובייקטיבי הדיכאון חולף. אבל לעיתים אנשים שוקעים בדיכאון ומתקשים לצאת ממנו בעצמם. במקרה כזה מומלץ לפנות לסיוע מקצועי.
דיכאון הוא מצב מתעתע, לא פשוט לזהות את הנקודה בה תגובה רגשית שמלווה בעצב עמוק היא בגדר התנהגות טבעית ומתי היא הופכת לבעיה. בנוסף, יש אנשים שסובלים מדיכאון קליני שדורש איזון תרופתי כימי. במקרים קשים יכול דיכאון לא מטופל להתפתח למצב קליני ועדיף לנסות לפנות לטיפול ולהימנע מכך.
כשמדובר בדיכאון שאינו במובהק דיכאון קליני עם בסיס ביולוגי (חוסר באיזון כימי), הקו הטיפולי הראשון היעיל והאפקטיבי ביותר הוא הפסיכותרפיה ההתנהגותית קוגניטיבית (CBT). בשונה מהפסיכואנליזה הקלאסית היא קצרת מועד ומכוונת בטיפול ממוקד בבעיה, וזה היתרון הגדול שלה.
מה הבעיה בדיכאון?
מלבד העובדה שמי שנמצא בדיכאון חווה עצב עמוק וחסר מוצא, ואף אחד לא רוצה לנהל את חייו בסבל, הדיכאון גם פוגע קשות באספקטים רבים מאוד של התפקוד הכללי. הדיכאון עלול להשפיע על התיאבון, להוציא אותו מאיזון ולגרור תופעות של השמנת יתר מצד אחד או ירידה דרסטית במשקל מצד אחר. שתי התופעות עלולות להזיק מבחינה פיזיולוגית ובנוסף להכניס את המטופל ללופ של בעיות בדימוי העצמי. הפרעות שינה הן גם חלק מהחבילה ואנשים במצב של דיכאון לעיתים סובלים משילוב לא נעים של עייפות וחוסר מנוחה, בעיות ריכוז חמורות וגם פגיעה במנגנון קבלת ההחלטות. התפקוד הכללי יורד, וככל שעושים פחות תחושת הדיכאון גוברת. מדובר בכדור שלג שמזין את עצמו ורק מתעצם, כי כשתחושת הדיכאון גוברת – עושים פחות וחוזר חלילה. לכן, אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בטיפול בדיכאון הוא חזרה למעגל העשייה. גם כאשר זה קשה מנשוא ודורש מאמץ.
איך לטפל בדיכאון?
הפסיכותרפיסטית הבכירה נלי זיו, רואה בנקודה האחרונה את המפתח לטיפול בדיכאון: "כשאני נתקלת במטופל שמראה תסמינים שמעידים שהוא נמצא בהתקף דיכאון, אני מנסה לבצע 'ניטור', של המחשבות והרגשות של המטופל כדי להגיע למצב בו ניתן יהיה לשנות את הנחות המוצא הבסיסיות שעומדות מאחורי הדיכאון. בסוף המטרה היא להוציא אותו מהמצב הפאסיבי. הפתרון הוא להתחיל לעשות דברים, גם כשלא מתחשק. את המשפט הזה קל מאוד להגיד. האתגר הגדול שלי כמטפלת הוא להניע את המטופל לקחת את עצמו בידיים ולהוציא אותו לפועל."
כאמור, שכמדובר בדיכאון שאינו קליני הפסיכותרפיה ההתנהגותית קוגניטיבית (CBT) מתגלה ככלי נהדר. טיפול המתמקד בזיהוי מחשבות אוטומטיות אשר תוקעות את המטופל וקושרות אותו להלך הרוח הדיכאוני. במהלך הטיפול ילמד המטופל להחליף אותן עם מחשבות חדשות שמשנות אצלו את ההוויה הדיכאונית. הניסיון של נלי זיו מלמד שהגישה הזו אפקטיבית מאוד בחלק מתופעות הדיכאון. דוגמה בולטת היא המשבר שנשים רבות חוות אחרי לידה – דיכאון אחר לידה. באמצעות שיח טיפולי של 10 עד 14 מפגשים מצליחה נלי זיו להגיע לתוצאות מצוינות עם נשים שסובלות מתופעות של דיכאון אחר לידה.
במסגרת טיפול נגד דיכאון נלי זיו, תשלב לעיתים ותוסיף לטיפול ההתנהגותי הקוגניטיבי, טכניקות אחרות כמו דמיון מודרך, הקשבה קוונטית או עבודה עם קלפים טיפוליים. במהלך העשור שבו פעילה נלי זיו במגזר הפרטי (אחרי קריירה ארוכה כפסיכותרפיסטית בשירות הציבורי) היא כבר הצליחה לסייע לעשרות מטופלים שחוו התקפי דיכאון.
