מחקרים מצביעים על כך שכעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית. חרדה חברתית היא מצב בו אדם חושש מאינטראקציות עם אנשים אחרים. יש לחרדה חברתית מספר סוגי מופעים. לפעמים זו סתם תחושת אי-נוחות בסיטואציות חברתיות, לפעמים זה מגיע לסוג של שיתוק פיזי של ממש והימנעות מוחלטת מכל אינטראקציה חברתית שפוגעת במסלול חייו התקין של הסובל מהתופעה. לפעמים, כמו במקרים של התקפי פאניקה (חרדה) אחרים נלווים אליה גם סימפטומים פיזיולוגיים ממשיים כמו כאבי בטן ובחילות, רעד, צמרמרות, הזעה ודפיקות לב מואצות. לתסמינים אלה מצטרפות בדרך כלל גם מחשבות שליליות טורדניות וההשפעה הכללית על התפקוד השוטף של החיים עלולה להיפגע משמעותית.
התקפי חרדה טיפול טבעי
היום יש הסכמה רחבה שהדרך המקובלת לטפל בחרדה חברתית היא באמצעות פסיכותרפיה. בשונה ממה שרבים חושבים טיפול פסיכותרפי לא חייב להיות טיפול ארוך טווח שנמשך שנים ארוכות. קיימות היום גישות חדשות בפסיכותרפיה שדוגלות בהתמודדות עם בעיות נתונות, כמו חרדה חברתית, בכמה טיפולים שרק לעיתים נדירות יימשכו יותר מעשרים מפגשים, ועל פי רוב פחות.
הגישה המרכזית לטיפול פסיכותרפי קצר מועד היא CBT טיפול התנהגותי קוגניטיבי. גישה טיפולית טבעית זו מתמקדת בזיהוי מחשבות אוטומטיות אשר אינן משרתות אותנו יותר, והחלפתן במחשבות חדשות שמקדמות את ההוויה שלנו לכיוונים חיוביים.
אל גישה זו יש המוסיפים במקרה הצורך, עבודה בדמיון מודרך שבעזרתו ניתן להציף מחשבות אסוציאטיביות שקבורות עמוק ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. טכניקה שגורה נוספת היא אבחון ועבודה באמצעות קלפים טיפוליים, שמסייעים לדובב את המטופל ולעזור לו לפתוח את ה'דלתות' הרגשיות שחסומות אצלו. יש גם מטפלים שמשתמשים בטכניקות של הקשבה קוונטית שהתגלו כאפקטיביות במיוחד כשמדובר בהתמודדות עם חרדות.
אחת הפסיכותרפיות המובילות שבחרו לאמץ גישה חדשנית המשלבת, במקרה הצורך, בין כל הטכניקות שסקרנו, היא נלי זיו, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT). זיו, שהחלה את הקריירה שלה כמטפלת במערכת הציבורית, עברה למגזר הפרטי בו היא יכולה להגשים את 'האני מאמין' הטיפולי שלה במלואו. היום כאשר היא פוגשת מטופלים במסגרת פרטית בשלוש קליניקות באזור הדרום (בבאר שבע, אופקים ואשקלון), היא מציעה נקודת מבט טיפולית הוליסטית, בין היתר, להתמודדות עם חרדה חברתית.
אפשר להתגבר על חרדה חברתית
נלי זיו מרחיבה על הנושא: "חרדה חברתית היא פחד חזק ועיקש מפני הימצאות במחיצת אנשים לא מוכרים. אנשים שסובלים מחרדה חברתית, מנסים להימנע ממצבים בהם הם חייבים לפגוש אנשים חדשים, לשוחח עם אנשים שאינם מכירים היטב או לקבל ביקורת מאנשים זרים. למרות שמטופלים מבינים שהפחד שלהם מוגזם, החרדה החברתית מפריעה לחייהם בצורה ניכרת. במהלך הטיפול אני מנסה באמצעות שיח טיפולי קוגניטיבי לזהות מחשבות אוטומטיות שמונעות מהם אינטראקציה חברתית. למשל, מחשבה כמו 'אני לא שווה ' או 'מה אחרים חושבים עלי?' וללמוד לאמץ ולהשתמש במחשבות אחרות. במקביל אני מנסה באמצעות טכניקות כמו דמיון מודרך או 'הקשבה קוונטית' להתמודד ולפרק חרדות יותר ממוקדות וקונקרטיות."
כאמור, חרדה חברתית אינה גזרת גורל. אפשר לשבור את מעגל החיים הזה ולהיפתח לעולם. נלי זיו כבר סייעה לעשרות ישראלים לפרוץ את מעגל החרדה החברתית. אם אתם סובלים מחרדה חברתית חבל שתתבצרו באזור הנוחות (הלא באמת נוח). בעזרת הפסיכותרפיה התמודדות עם חרדה חברתית יכולה להיות משימה אפשרית, וגם אתם יכולים להניע שינוי אמיתי ומשמעותי בחיים. בדרך כלל זה לא יהיה כרוך ביותר מארבעה-עשר מפגשים עם מטפל בפסיכותרפיה.
