דאגה, היא סימפטום מרכזי אצל אדם הסובל מחרדות. בין אם מדובר בחרדה כללית, פוביה ממוקדת או מצב חרדה בגלל סיטואציה ספציפית כמו חרדות בהריון או חרדות אחרי לידה – בכל המצבים האלה טיפול ושליטה בדאגות מהווה נדבך מרכזי בבעיה ולכן נכון לתת לעניין זה התייחסות נפרדת וממוקדת.
דאגה היא דבר טבעי
הדאגה היא מנגנון נפשי טבעי, היא נוצרה כצורך אבולוציוני חיוני. אם היינו שאננים באופן קבוע לא היינו נמנעים או מתכוננים לסכנות או איומים שונים. בהרבה מצבים דאגה היא תגובה מתבקשת ואפילו בריאה. הבעיה מתחילה כאשר נוצרים דפוסים של דאגה מופרזת או מיותרת. מאחר שהחיים שלנו מלאים דרמות ומהמורות קטנות, לא תמיד פשוט להבין מתי הדאגה שלנו הנה תגובה טבעית ומתי מדובר בדאגה מופרזת. רוב המטפלים מסכימים שאדם ששרוי בדאגה רוב הזמן במשך תקופה של יותר מחצי שנה כנראה נמצא במצב של דאגה מופרזת, גם אם לפי הפרשנות שלו מדובר בתגובה נורמלית למצב סובייקטיבי נתון. אנשים דאגנים המתקשים לשלוט בדאגות שלהם עשויים לסבול מסימפטומים כמו חוסר שקט, עייפות, קשיים בריכוז, רגזנות, שרירים מכווצים והפרעות שינה. אין ספק שדאגה מופרזת יכולה לפגוע קשות בתפקוד היום-יומי של מי הסובלים מהתופעה. הבשורות הטובות היא שפסיכותרפיה בגישת הטיפול הקוגניטיבי (CBT) התגלתה כדרך מצוינת לטיפול ושליטה בדאגות.
טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT)
הטיפול ההתנהגותי (CBT) מתמקד בחיפוש פתרונות קונקרטיים עבור בעיות ממוקדות. בשונה מהפסיכואנליזה הוא לא מחפש תשובות בעבר כמכלול להבנת עולמו הנפשי של המטופל, אלא מנסה לרתום טכניקות טיפוליות להתמודד כל פעם עם בעיה נתונה. לכן, בניגוד לתהליך של פסיכואנליזה, שיכול להימשך שנים ארוכות, הפסיכותרפיה ההתנהגותית היא לרוב קצרת מועד, ועם רוב הבעיות ניתן להתמודד בהצלחה במסגרת סדרה של פגישות טיפוליות שבדרך כלל לא תעלה על 14-10 מפגשים.
במהלך הטיפול מתמקד המטפל בזיהוי מחשבות אוטומטיות אשר אינן משרתות את המטופל ובמקביל מנסה 'לשתול' מחשבות חדשות שמקדמות אותו לכיוונים חיוביים יותר.
כאמור, משום שאבן יסוד בגישה הטיפולית היא הטיפול במחשבות אוטומטיות, הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי יעיל מאוד בשליטה בדאגות. הרי, מה היא דאגה, אם לא מחשבה אוטומטית טורדנית שמסרבת להניח לנו.
פסיכותרפיה בגישה הוליסטית
כאן המקום לציין כי ישנם פסיכותרפיסטים שנוקטים בגישה הוליסטית ומשלבים בסט הטיפולי שלהם גם טכניקות טיפוליות פרטניות יותר. בהקשר הזה ראוי לציין את הפסיכותרפיסטית נלי זיו.
נלי זיו, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה התנהגותית החלה את הקריירה שלה כמטפלת במערכת הציבורית, אבל רק כשעברה לטפל בקליניקה פרטית החלה באמת ליישם את הגישה ההוליסטית המאפיינת אותה היום. נלי זיו הוסיפה לארסנל הטיפולי שלה כמה כלים אפקטיביים נוספים, שבמקרה הצורך משלימים את הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי. זה כולל עבודה באמצעות דמיון מודרך שבעזרתו ניתן להציף מחשבות אסוציאטיביות שקבורות עמוק, ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים; אבחון ועבודה באמצעות קלפים טיפוליים, שמסייעים לדובב את המטופל ולעזור לו לפתוח את ה'דלתות' הרגשיות שחסומות אצלו; ולעיתים היא אף תעשה שימוש בטכניקות של הקשבה קוונטית שהתגלו כמועילות מאוד בהתמודדות עם מגוון בעיות ובכללן גם שליטה בדאגות.
אחד ממצבי הדאגה הנפוצים ביותר שנלי זיו פוגשת במהלך עבודתה הוא מה שנקרא בשפת העם 'דיכאון אחרי לידה'. מדובר בתופעה נפוצה אצל אימהות צעירות. האתגרים הנפשיים והפיזיים שאם צעירה פוגשת בתקופה שאחרי הלידה ושינוי הסטטוס החברתי עשויים לגרור דיכאון שמעבר לדכדוך, כמו גם מצב תמידי של דאגה מופרזת. בקליניקות שלה בבאר שבע, אשקלון ואופקים נלי זיו כבר טיפלה בהצלחה בעשרות נשים שחוו משבר כזה.
