מתח וחרדה הנם שתיים מהבעיות הרגשיות הנפוצות ביותר בעולם המודרני. כולנו חווים לעיתים מתח וחרדה, זה נורמלי. אך יש אנשים שחווים התקפי חרדה בתכיפות גבוהה יותר ובסיטואציות שונות, כך שבחינה אובייקטיבית מגלה שמדובר במתח ובחרדה מוגזמים, וזו כבר בעיה.
מה הם סימני חרדה ולחץ?
בחנו את עצמכם: האם קושי בביצוע משימה מתבטא אצלכם בהופעת תסמינים פיזיולוגיים כמו הזעה מוגברת, צמרמורות, 'דפיקות לב', כאבי בטן ובחילות ואפילו כאבים בחזה? האם משימות יחסית פשוטות מעוררות בכם פחד עז ודורשות מכם תעצומות נפש בכל פעם מחדש? האם בגלל פחד או חשש אתם נמנעים מדברים שיכולים להועיל לכם? אם התשובה על מרבית השאלות האלה היא חיובית, אתם כנראה סובלים ממופע מסוים של חרדה כרונית.
שימו לב, זיהוי עצמי של התסמינים שהוזכרו לעיל אינו תחליף לאבחון מקצועי. כך שאם אתם סבורים שאתם באמת סובלים מחרדה מומלץ לפנות לגורם מקצועי האמון על אבחון וטיפול במצבים של מתח וחרדה.
כשמדברים על גורם מקצועי בטיפול בחרדות ופחדים אצל מבוגרים כדאי לציין פסיכותרפיסטים שמטפלים באמצעות פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT).
פסיכותרפיה התנהגותית כ'טיפול קו ראשון' לחרדה
מתברר שדווקא גישת הטיפול הפסיכותרפי קצרת המועד – פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT), מצליחה להיות כלי מאוד אפקטיבי בהתמודדות עם מצבי חרדה כרוניים. בלב הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי נמצאת הפרקטיקה של זיהוי 'מחשבות אוטומטיות שליליות' והחלפתן ב'מחשבות אוטומטיות חיוביות'. מאחר שחרדה מופרזת כרונית היא הרבה פעמים תולדה של 'מחשבה אוטומטית' שיוצרת דפוס של התנהגות חרדתית, ניתן בעזרת פסיכותרפיה התנהגותית בסיסית לשנות את הדפוס הזה ו'לתקן' אותו. כך שכאשר מדובר בטיפול במתח וחרדה ה-CBT הוא טיפול המתאים לבעיה ממש כמו כפפה ליד.
במצבים מורכבים של חרדה כרונית יש מטפלים שמעדיפים ליישם גישה הוליסטית ולשלב ביחד עם הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי גם טכניקות נוספות. דוגמה מצוינת למטפלת כזו היא הפסיכותרפיסטית הבכירה נלי זיו.
נלי זיו, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT), היא פסיכותרפיסטית שפועלת באזור הדרום (מקבלת מטופלים בקליניקות בבאר שבע, אשקלון ואופקים) שמתמחה, בין היתר, בהתמודדות עם מצבים של לחץ וחרדה. על הנדבך המרכזי של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי נלי זיו מוסיפה, במקרה הצורך, גם עבודה בדמיון מודרך שבעזרתו ניתן להציף מחשבות אסוציאטיביות שקבורות עמוק ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. לעיתים היא תשלב בשיח הטיפולי גם עבודה באמצעות קלפים טיפוליים, שמסייעים לדובב את המטופל ולעזור לו לפתוח את ה'דלתות' הרגשיות שחסומות אצלו. במקרים אחרים היא תשלב גם טכניקות של הקשבה קוונטית שיכולות למפות את התסמינים הפיזיולוגיים של החרדה והתגלו כאפקטיביות במיוחד בהתמודדות עם הבעיה.
אם יש ספק, אין ספק – פנו לאבחון מקצועי
ברוב המקרים המארג הטיפולי לא יחרוג מסדרה של עשרה עד ארבעה-עשר מפגשים של שיח טיפולי. חשוב לזכור שלמרות שחרדה היא בעיה שבדרך כלל פסיכותרפיסט מקצועי יצליח לפתור, פוטנציאל הנזקים הישירים והעקיפים שלה עלול להיות מאוד משמעותי. במישור הישיר חרדה כרונית יכולה לפגוע בתפקוד המקצועי והחברתי של אדם ולגרום לו לתחושת ערך עצמי נמוכה. באופן עקיף חרדה לא מטופלת עלולה להתפתח לכר גידול של בעיות נפשיות חמורות יותר כמו דיכאון.
לכן, במאזן הרווח וההפסד, אם יש ספק אין ספק. אתם חושדים שאתם סובלים מחרדה מופרזת? פנו לאבחון וטיפול אצל נלי זיו או אצל פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי אחר שמטפל בתופעות של מתח וחרדה.
