למה אנחנו לא באמת אומרים מה שאנחנו רוצים? מה שאנחנו חושבים? מה שאנחנו מרגישים? היא יושבת מולי – יש לה כל כך הרבה דברים להגיד …..לו.. אני שואלת אותה – אז למה לא להגיד...
גם אני לא מתפנה בחוץ!! כבר כמה שנים … בעצם אף פעם.. לא פעם אני פוגשת מטופלים בקליניקה (בני נוער ומבוגרים) שמסתובבים עם כאבי בטן חזקים, אחרי הרבה בדיקות גופניות תקינות – נשלחו לטיפול...
אני לא יודע כבר מה לעשות איתה ?.. עם אישתי? .. הוא יושב מולי גבר נאה, מותש – לא מיישר מבט כל מה שאני עושה זה _לא טוב_ זה לא מספיק זה לא ככה...
את יודעת החיים יפים!!אני – נושמת ומחייכת .. באמת ?הוא כן – נראה לי שאני מאוהב , קורים כל כך הרבה דברים בחיים שליאני מרגיש שאני מתנהג אחרת , ממש אחרת, קליל, זורם –...
לא פעם שואלים אותי …אז איך את עושה את זה?איך את בוחרת בכל יום לטפל באנשיםלצלול לעומקיםלחושךלכאבלמצוקות אנושיות.. זה לא קשה לך..?את נראית כל כך רגוע סבלנית ומכילה .. ואז אני מספרת.. אני בסה”כ...
הבטחתי לעצמי שהיום אני לא אבכה אצלך..אני יושבת ומקשיבה..הרבה פעמים אדם שמולי – מתרגש, שותק, נבוך..אני מקשיבה..לעתים אדם שמולי שואל את דעתימה אני חושבת על ה”מצב” שלועל הדרך ההתמודדות שלו בחייםובעיקר איך “לצאת” מזה.....