היום אנחנו מבינים ומרגישים
שאין שם בחוץ ..
שמותר לצאת רק ל-100 מטר מהבית שלנו.
אנחנו יכולים להמשיך “להזין”
את עצמנו בחדשות מהעולם
או מחדשות מהארץ
להמשיך לעקוב אחרי מלא אינפורמציה
בעיקר מנוגדת ,מבלבלת ומלחיצה ..
או
שאנחנו יכולים לבחור “לעצור” כי כבר אין ברירה
העולם “קצת” ! עצר
להתבונן פנימה
בעצמנו
בחלומות שלנו
בפחדים שלנו
בפחדים של המשפחות שלנו
בפחדים של הילדים שלנו
להכיר את המשפחה המצומצמת שלנו יותר
להרגיש אותם
להתחבר לפחדים ולחלומות שלהם.
לאחרונה אני פוגשת אנשים בסקייפ שעדיין אין להם זוגיות
זה בדיוק הזמן “להגדיר” איזה בן\בת זוג אני רוצה בחיים שלי
זה הזמן להדגיר לעצמנו – מה חשוב לנו בחיים
מרגיש לי שזה הזמן “לחשב מסלול מחדש”
על מנת לחשב מסלול תחילה נבחר יעד – לאן אנחנו רוצים להגיע ..
זה יכול להיות מקום שהגדרנו לעצמנו
או רגש שהגדרנו לעצמנו שנרגיש
כנראה שהרגש זה שלנו שאותו אי אפשר לקחת מאיתנו
לא משנה מה קורה בעולם !
מכאן – איך אנחנו יכולים להרגיש חמלה, אהבה , שמחה, תקווה, רוגע , חיבור , טבע
וידעים עמוק בלב שהחיים יפים (ביחד עם כל מה שקורה)
שנצא רק מחוזקים מפה
יותר קשובים לעצמנו ולסביבתנו.
אנשים מאוד “מפחדים ” שנשכח את מה שקורה לנו עכשיו
אני מאמינה שכל אחד יזכור בדיוק מה שהוא אמור לזכור עבור עצמו
MSC, נלי זיו – מטפלת בפסיכותרפיה CBT וכלים רגשיים
עברית\רוסית
בילידים מגיל 12 מבוגרים
מקבלת בסקייפ